ובכן, הקיץ בעיצומו, ואני מרוצה. החום והלחות אכן קשים אבל הם מביאים איתם שלל תענוגות שמפצים בגדול. אתמול היה לי העונג, לראשונה בקיץ זה, לאכול את המסביב לגלעין של מנגו, מעל הכיור במטבח. זה מלכלך ונתקע בשיניים אבל זה רק עושה את זה יותר כיף. וחוץ ממנגו יש כמובן גם אבטיחים, ומלונים, וענבים, וסברס. אפילו פפאיה טובה מצאתי. והעיר יפה כל כך. כל יום שישי אני יוצאת לשיטוטים ומתפעלת ממראה בתי העיר הלבנים על רקע השמיים הכחולים. לא ברור לי למה לפני חמישים שנה ידעו לבנות כל כך יפה ונחמד וכל בית שונה משכנו והיום בונים שכונות פרבריות אחידות וכעורות. וגם האנשים יפים, בעיקר כשיום שישי. וללבוש שמלות, וסנדלים, וכובע קש. באמת חבל שאי אפשר ללכת ערומים, אבל גם ככה טוב. וימים ארוכים. עד שמונה יש אור. אני יוצאת מהעבודה ועוד יש אור בחוץ, זה נפלא. ומקלחות קרות. ולילות קיץ חמים שדבר אינו קורה בהם. והמונדיאל, ממש נהניתי מהמונדיאל. זה מרגש אותי שכל העולם צופה בזה ביחד. ותחושת החופש. פשוט לצאת החוצה ולהסתכל מסביב. אם רוצים להשקיע אפשר ללכת לים עם ענבים וספר. לא צריך יותר.
ועוד חודש וחצי בערך הימים כבר יהיו קצרים יותר, ובערב תתחיל לנשב רוח קרירה, מלווה בתחושה סגרירית כמעט בלתי מורגשת. ואז יגיעו חגי תשרי ותחושת המועקה והגעגוע שהם מביאים איתם מדי שנה.
